שיווק באינטרנט יכול להעשות באמצעות בניית אתרים שכיף להשתמש בהם. האתר שלנו הוא במידה רבה מוצר שמשתמשים בו. ככל שלמבקרי האתר יהיה נוח יותר להשתמש בו כך הם יהיו שבעי רצון ומרוצים וייטו לבצע בו פעולה עסקית מבוקשת. במקרים רבים אתר ידידותי יקל באופן ישיר על ביצוע פעולה עסקית, כפי שתארתי בפוסט הקודם שלי העוסק בשיפור יחס ההמרה .
שימושיות (Usability) היא המושג המתייחס לאפקטיביות השימוש באתר ומנהל אתר יכול לתרום רבות לשיפור חוויית המשתמש ולהטיב עם הגולשים המגיעים אליו באמצעות שיפור השימושיות. בפוסט זה אציין שאלות הקשורות להיבטים שונים של שימושיות ואציע פתרונות שיהפכו את האתר שלכם לידידותי יותר.
האם העיצוב המדהים של האתר שלך ידידותי למבקר בו?
שכרת חברת עיצוב שתעצב לך אתר עוצר נשימה. האם חשבת שהעיצוב עוצר הנשימה עוצר גם את המבקר מלהשתמש באתר? במקרים רבים "עיצוב יתר" דוקא עשוי להזיק בכך שהוא מקשה על הגולש להתמצא באתר ובעצם בולע אותו בשלל הצבעים, הצורות והדמויות.
המוח האנושי מוגבל ביכולתו לתפוס פרטים בזמן מוגדר והגולש הממוצע לא יתאמץ לאתר את קישור ההרשמה לאתר אם הוא חבוי מאחורי תמונה של שער מנצנץ שנפתח כשמעבירים מעליו את העכבר.
עיצוב מינימליסטי יהיה נעים יותר ויכוון את תשומת הלב למקומות החשובים באתר. בהרצאות שלי אני נוטה להזכיר את מנוע החיפוש גוגל כדי להמחיש כיצד מאות אלגוריתמים מתמטיים ואלפי שרתים מקבלים ביטוי באתר באמצעות שורת חיפוש אחת.
רוצים לעצב אתר מרשים אך יעיל? דאגו שעיצוב האתר יכלול שני גווני צבע בולטים, העדיפו רקע לבן. שמרו על אחידות בעיצוב ובמבנה בכל דפי האתר. המנעו משימוש בסרטונים, סרטי פלאש וכל אובייקט מרצד אחר שיסיט את הגולש מתכניו העיקריים של האתר.
האם ניתן להגיע לעמודים החשובים באתר שלך מכל עמוד?
כאשר אנו בוחנים את האתר שלנו אנו צריכים לשאול האם פשוט ונוח להגיע מכל עמוד לעמודים החשובים באתר? שאלה נוספת שיש לשאול היא האם יהיה קל לגולש הממוצע למצוא את הכפתורים או הקישורים שמובילים לעמודים החשובים והאם העמודים החשובים בולטים יותר מהעמודים הפחות חשובים?
תחום זה נקרא ניווט (Site navigation) וישנם 3 אלמנטים עיקרים שבאמצעותם מנווטים באתר:
1. תפריט ניווט עליון
2. תפריט צד
3. שורת חיפוש
שלושת האלמנטים יופיעו לרוב בכל עמודי האתר והכפתורים בהם יופיעו לפי סדר החשיבות. מלבד האלמנטים הקבועים, נשתמש גם בקישורים שיופיעו בעמודים מסוימים ויובילו למידע שרלבנטי לאותו עמוד. עלינו לזכור שכמו בעיצוב גם "ניווט יתר" עשוי לבלבל את הגולש ועלינו למצוא איזון מתאים בין ניווט מקיף ככל הניתן לבין ניווט מינימליסטי שמוביל לעמודים החשובים באמת.
האם המבקרים באתר שלך צריכים לנחש לאן הקלקה על קישור תוביל אותם?
מה יקרה כאשר גולש יקליק על הקישור "מידע נוסף"? האם הוא יגיע לעמוד שמפרט על מטרת האתר או אולי יגיע למידע שמכיל קישורים חשובים הקשורים לנושא בו עוסק האתר. כאשר אנו גורמים למבקרי האתר לנחש לאן יובילו קישורים וכפתורים באתר אנו עשויים במקרה הטוב לבזבז להם זמן יקר ובמקרה הרע ליצור אצלם עומס קוגנטיבי שיגרום להם לנטוש את האתר המעורפל ולעבור לאתר אחר שנמצא במרחק הקלקת עכבר מהם.
חשבו באיזה שם ניתן להחליף את הקישור "לעמוד הבא" במאמר "כיצד לבחור איש מקצוע נכון?" והאם הכפתור "לחץ כאן" שמוביל לעמוד ההרשמה יעיל כמו הקישור "הרשם עכשיו בחינם"?
בענין זה, שימוש בטכניקות הנעה לפעולה בכפתורים יעיל מאד ומשפיע על יחס ההמרה, אך גם כאן עלינו ליצור איזון בין כפתורים שהטקסט המופיע בהם הוא חסר משמעות לבין כפתורים שהטקסט המופיע בהם משתרך על שני משפטים.
אם אתם מתעקשים להקשות על מבקרי האתר למצוא מידע מסוים אתם יכולים להשתמש בכותרות לא רלבנטיות בתוך עמודי האתר. למשל השימוש בכותרת "קבל מה שאתה צריך!" עבור עמוד "המוצרים" העוסקים בקטגוריה מסוימת היא גרועה. שנינות וקופירייטינג זה בהחלט נחמד, אבל הם לא צריכים להפוך את הגלישה באתר למשימת פענוח כתב סתרים.
האם האתר שלך סובל מהשמנת יתר?
החלטתם לוותר על מעצב אתרים ולשכור את שירותיה של חברת הפקות הוליוודית כדי שתבנה לכם את האתר. התוצאה הסופית: כשמגיעים לאתר נאלצים להמתין 5 דקות שיטען סרטון מתח מרהיב שעשוי בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית. בתוך האתר ממתין פסקול משובח של מיטב תקליטני הודו וכשמקליקים על כפתור "מוצרי החברה" דיילת פלאש קופצת מצידו של המסך ומסבירה מדוע הבחירה לרכוש ממוצרי החברה היא הבחירה הטובה ביותר שניתן לעשות בגלגול זה של החיים.
זהו שלא. כשמבקרים מגיעים לאתר הם לא מצפים שהוא יתחרה בסרט אווטאר ולא ידוע על מקרה שבו מעצב אתרים קיבל אוסקר על פועלו. מלבד ליקויי השימושיות באתרים שמעוצבים בהפרזה גראפית, גולשי אינטרנט נרתעים מהמתנות מייגעות כשהם מגיעים לאתר ויעדיפו לעבור לאתר מהיר יותר שלא יבזבז להם זמן גלישה יקר.
בנוסף מומלץ להשתמש במשאבים טכנולוגים מתקדמים כמו חברת אחסון מהירה שתהפוך את הגלישה בין עמודי האתר למהירה וידידותית יותר למשתמש. כשהתייחסתי לעיצוב ציינתי איזון בין שימושיות לבין עיצוב. במקרה הזה ניתן לוותר לחלוטין על סרטוני פתיח ואפקטים מיוחדים בכל האתר.
האם התמונות באתר מקשטות את האתר שלך או מסייעות לגולש?
מעולם לא ספרתי אם באמת תמונה שווה אלף מילים, אבל זוהי עובדה שלמוח האנושי לוקח פחות זמן לקרוא תמונה מאשר לקרוא טקסט. אם נשתמש בתמונות שמבהירות במה עוסק תוכן העמוד נוכל להעביר מסרים במהירות רבה יותר ובכך להקל על הגולש חסר הסבלנות. בעלי אתרים רבים משתמשים בתמונות מתחום העיסוק שלהם, אבל לא משייכים אותם לתכנים רלבנטים באתר. תמונות יכולות להמחיש מסרים בפשטות ולתרום למראה נקי יותר של האתר ועלינו לנצל זאת.
שימוש באייקונים, או בשמם העברי: צלמיות, יפחית את זמן איתור של כפתורי ניווט שונים. דוגמה נפוצה היא שימוש ב"סימן שאלה" לכפתור "עזרה". באתרים שמספקים מוצרים פיזים השימוש בתמונות הוא לא פחות מהכרחי. לא פחות.
לבסוף, כיצד ניתן לבדוק אם השיפור בשימושיות האתר אפקטיבי?
לפני שאנו מבצעים מקצה שיפורים לאתר עלינו לחשוב מה אנו מעונינים לשפר ומה המצב הנוכחי. שיפור יכול להתייחס למשימה ספציפית כמו מציאת מוצר מסוים או לשימוש כללי באתר כמו שיפור נוחות השימוש בעמוד הבית ולבהירות שבה מבצעים את פעולת הרכישה באתר.
לאחר שנגדיר את המטרות שלנו נשתמש בקבוצת מיקוד, אנשים שדומים ככל הניתן לקהל היעד של העסק שלנו ונבקש מהם לגלוש באתר. אנו נצפה בשימוש שלהם באתר ונערוך רישומים מתאימים המתארים את אופן הגלישה שלהם. במקרים מסוימים נמדוד את הזמן שבו הם מבצעים פעולה מבוקשת ובמקרים אחרים נרשום את הקישורים הראשונים שמקליקים עליהם.
עם סיום הגלישה באתר או השלמת המשימה נשאל את הגולשים שאלות רלבנטיות ונדגום מהם את חוויית הגלישה וכן מידע איכותני נוסף. ככל שתהיה לנו קבוצת מיקוד רחבה יותר נוכל לקבל מידע סטטיסטי מהימן יותר על השימוש באתר ונוכל ליישם את המידע ביעילות.
אני משוכנע שמאמר זה סייע לך להבין כיצד ניתן לשפר את האתר שלך ולהפוך אותו לידידותי יותר למבקר בו. תחום השימושיות הוא רחב ומסועף. במקרה שאתה מעונין לערוך לאתר שלך מבחן שימושיות מקצועי או לקבל ייעוץ בנוגע לשימושיות האתר ניתן לפנות אלינו דרך עמוד יצירת קשר.

17 באוקטובר, 2010 בשעה 16:21
פוסט מענין ומקצועי. בענין שימושיות בקרב משתמשים חדשים ובדיקת שימושיות. אכן צריך להתאים בין רמת הידע של המשתמש לבין סוג קהל היעד של העסק. הענין הוא שתמיד תמיד צריך כמובן לחשוב במונחים של משתמשים חדשים שהם תמיד יהיו קהל היעד בכל מקרה
במקרה של הכוונה, כמו שכתבת, תמיד אפשר להשתמש בהכוונה למשתמשים חדשים. למשל כזו שמופעלת בפעם הראשונה שמגיעים לעמוד באתר כמו שעושים בפייסבוק. כמובן שצריך שתהיה שליטה על האפשרות הזו דרך ההגדרות.
18 באוקטובר, 2010 בשעה 18:09
כמה תוספות מאחד שעיצוב לא מעט אתרים. אחד הדברים המורכבים למעצב הוא ליצור אתר נקי – שמכיל מידע עצום ורב וגם פרסומים.
דבר שני, לא פחות חשוב:
כל פעולה שנחוצה למשתמש צריכה להיות בסרגל העליון, בתגיות החיפוש ואפילו בפוטר של העמוד.
הפרדה בין משתמשים רשומים למשתמשים לא רשומים. עם גישה מהירה למשתמשים הרשומים לאזור שלהם.
בנוסף אם אני משתמש חוזר או משתמש גולש חדש – אני צריך להיות בעל יכולת להתנווט באתר מבלי הכוונה מיוחדת, עם כל הכבוד לחלוניות הסיוע. תודה על הפוסט המענין. נמשיך להתעדכ
18 באוקטובר, 2010 בשעה 18:13
אני רוצה להתייחס למטרה של שימושיות ושיפור חוויוית המשתמש. אם אני בוחן את הענין מהפרספקטיבה של החברה שלי, המטרה היא להניע אנשים להתנהג בצורה מסוימת. פחות הייתי שם דגש על נוחות, למרות שהיא בהחלט חלק מהתהליך. שורה תחתונה אני מעונין להשפיע על ההתנהגות שלהם. אני חושב שאם נצרף את הפוסט הקודם שכתבת יחד עם הפוסט הזה – נקבל תמונה הרבה יותר מקיפה על שיפור חוויית השימוש והיא הכוונה (כמו שציינת שימוש בכפתורים חשובים ופחות חשובים). אם אנו יוצרים הכוונה ועושים זאת בקלות – אז עשינו את העבודה
. לשם כך נעשה שימוש בטקסט, בעיצוב גראפי ובאינטראקציה מתאימה. קל להבין למה חוויית המשתמש מעניינת בעלי עסקים: היא משפיעה באופן ישיר על הרווח שלהם, על השורה התחתונה. לכן בעלי מקצוע שמכירים את הכלים מתחום חוויית המשתמש שווים לבעל העסק הרבה יותר.
19 באוקטובר, 2010 בשעה 12:29
תחום חווית המשתמש ובתוכו שימושיות הוא תחום בעל ערך (כספי, תכלס). ככל שהחברות ישכילו להבין זאת, ככה זה ייטיב עם כולם.
יש קטגוריה שלמה של "השמנת יתר" ואפשר לראות את זה בעולם של אתרי החתונות. אני מציע לקוראים לחפש מספר אתרים של אולמות אירועים ולהבין כיצד לא !!! לעצב אתר.
נ.ב
אחלה פוסט.
20 באוקטובר, 2010 בשעה 05:49
התגובות שלכם בהחלט מסייעות לי לבחור את הדגשים שבהם אתמקד בפוסט הבא שלי. אכן מומלץ לגלוש לאתרי חתונות כדי לראות מה קורה שם, למרות שהאתרים החדשים כבר לא נבנים כ"סרט דרמה" (מנהלי אירועים מנסים למכור חלום לזוגות והם חושבים שזה עובד באינטרנט – אני לא).
ירון, בקשר להכוונת המשתמש זה נושא מורכב שכאשר אתייחס אליו אכתוב עליו פוסט שלם. צריך להיות מאד זהיר בנושא ההכוונה, אבל בעקרון הקוים שהצגת נכונים.
21 באוקטובר, 2010 בשעה 11:50
זה בדיוק הענין – ליצור הכוונה מינימליסטית באתר. גם בפרוייקט האחרון שהראת לי בנוגע לרשת החברתית למשווקים באינטרנט – הרעיון הוא לדעת באופן מידי לאן לפנות כאשר זקוקים להכוונה הזו. למשל במערכת שלך כשהפרדת תהליך כאשר הלקוח הוא חדש אז העמוד היה מעוצב באופן הרבה יותר וכאשר הלקוח ביצע את אותו תהליך כשהוא רשום, גם ששמרת על המבנה, העיצוב היה הרבה יותר מינימליסטי.
21 באוקטובר, 2010 בשעה 19:00
אחלה פוסט.
אם יש משהו שהייתי רוצה להוסיף או אולי להדגיש שבענין של הנעה לפעולה ושימושיות שהזכרת – שימושיות מוצלחת מניעה את המשתמש ומנתקת אותו מגורמים עסקיים. תחשבו כמה פעמים אנו נמנעים מלעשות עסקים בגלל שאנו חושבים שאנו נמצאים בסביבה עסקית וחוששים להיות מרומים. זה גם הסיבה שאנו כה נמשכים לפייסבוק – הוא מעניק לו תחושה חברתית אמיתית – האם אנו יכולים להעתיק את התחושה הזו לאתר?
אם כן! עשינו אחלה עבודה.
16 בנובמבר, 2010 בשעה 16:52
הפוסט מצויין וגם התגובה של ירון אסף פשוט מצויינת!
17 בנובמבר, 2010 בשעה 17:45
היי עידן,
סחטיין על הפוסט המושקע. נהניתי לקרוא, אבל יחד עם זאת מצאתי שיש בו כמה אי-דיוקים:
"שימושיות (Usability) היא המושג המתייחס לאפקטיביות השימוש באתר"
זה לא מדויק.
- ראשית, התרגום הנכון הוא שמישות (usability) ולא שימושיות (usefulness).
- שנית, זה מושג שמתייחס לשימוש במוצר כלשהו, לאו דווקא אתר, ולאו דווקא דיגיטלי בכלל.
- שלישית, ההגדרה הרשמית של שמישות כוללת 3 פרמטרים: אפקטיביות, יעילות ושביעות רצון. הגדרות נוספות כללו פרמטרים נוספים, כמו קלות לימוד, קלות זיכרון, בטיחות (מניעת טעויות) ותועלת.
"המנעו משימוש בסרטונים, סרטי פלאש וכל אובייקט מרצד אחר שיסיט את הגולש מתכניו העיקריים של האתר."
- שימוש בוידאו באתרים הוכח כמשפר המרה, כשעושים אותו נכון. גם לגבי אנימציה וכו' – אם יודעים לרתום אותם להנעת גולשים כפי שציינו פה, זה אפילו מומלץ.
"לאחר שנגדיר את המטרות שלנו נשתמש בקבוצת מיקוד, אנשים שדומים ככל הניתן לקהל היעד של העסק שלנו ונבקש מהם לגלוש באתר."
- קבוצת מיקוד (focus group) הוא תהליך שבו מקבצים אנשים לחדר אחד, ושומעים מהם חוות דעת על שירות או מוצר מסויים. הדגש הוא על העניין הקבוצתי. קבוצת מיקוד היא בהגדרה דיון קבוצתי. אתה התכוונת למה שקרוי בשפה המקצועית Usability Testing, בדיקות שמישות.
חשוב לי לציין כאן, שבדיקות שמישות פשוטות יכול כל אחד לבצע עם האתר שלו. התלמידים שלי עושים את זה בכל סדנה, ומגלים תגליות מרעישות על האתרים שהם עצמם תכננו. יושבים עם מישהו, נותנים לו משימה לביצוע באתר בלי להסביר איך לבצע אותה, ורואים איך הוא מתמודד. זה לוקח כמה דקות ולומדים מזה המון.
אגב, בדיוק על הנושא הזה – בדיקות שמישות – אנחנו מקיימים בחודש הבא (ה-20/12/2010) מפגש חינמי בבית ציוני אמריקה. בקרוב נפרסם פרטים באתר שאליו מקושר השם שלי (אפשר בינתיים להירשם לניוזלטר כדי לקבל עדכון על המפגש). את ההרצאות יעבירו אנשים ממקאן אריקסון ומנטקראפט, ולאחריהם ידבר המקים של שירות בדיקות השמישות האינטרנטי Usabilla שירצה בשידור חי מאמסטרדם.
עידן, תמשיך לכתוב! מחכה לקרוא את הפוסט הבא.
תודה
ברק
18 בנובמבר, 2010 בשעה 05:43
היי ברק,
תודה על הפידבק המושקע. אני בהחלט רואה אותו כממשיך את הפוסט שלי ומוסיף מספר דיוקים. בענין הסרטונים, היא התייחסות לסרטונים שהם חלק מעיצוב האתר ולאו דוקא סרטונים שנועדו להמחיש שירות או מוצר, כפי שעשיתי לאחד הלקוחות של באתר הזה.
http://www.Xsitelinks.com
שם ניתן להפעיל סרטון הדרכה שמקושר ליוטיוב.
בהחלט ארשם לתערוכה. נראה מרתק.